נחמני ואח' נ' דרייב קיי אנד קיי השכרת רכב בע"מ ואח'

פסק דין

זוהי תביעה שבעקבותיה הוגשה תביעה שכנגד בגין תאונת דרכים אשר קרתה ברחוב קרן היסוד במקביל לקרית הממשלה.

רכב התובע הגיע מכיוון התחנה המרכזית ופנה שמאלה לרחוב קרן היסוד. במרכז הכביש יש אי תנועה. בעת שהמשיך שבנסיעה ישרה ראה רכב מסחרי מסוג פולקסווגן ובעת שהחל לחלוף על פניו, פנה הרכב המסחרי שמאלה במטרה לפנות פניית פרסה והתובע פגע עם צידו הימני הקדמי בצידו השמאלי הקדמי של הרכב המסחרי.

טענתו של הנתבע הינה כי בעת שהחל לפנות פניית פרסה ראה כי רכב התובע היה רחוק מאחוריו וכי הוא אותת שמאלה כשהחל לפנות, ורכב התובע הגיע מאחוריו ופגע בגלגל השמאלי קדמי שלו.

על כן הגיש הנתבע תביעה שכנגד לגבי הנזקים שנגרמו לו מהתאונה.

טענותיו הן כי התובע ניסה לבצע עקיפה לא זהירה ומיותרת, לא שמר על נתיב ימין, נהג במהירות בלתי הולמת בנסיבות המקרה ולא נהג כנהג סביר.

אינני מקבלת את טענות הנתבע לגבי העובדה כי התובע נסע במהירות בלתי סבירה, שכן לא היתה לו כל דרך למדוד מהירות זו. עוד יצויין, כי רכב התובע הגיע מכיוון התחנה המרכזית ופנה שמאלה לכיוון רחוב קרן היסוד. מדובר בערב חג כאשר התנועה רבה ולכן לא נראה לי סביר כי ניתן לפתח שם מהירות.

כמו כן טוען הנתבע, כי התובע היה רחוק מאחוריו כשהוא החל בפנייה שמאלה לקראת פניית הפרסה. גם טענה זו אינה מקובלת עלי, שכן התובע פגע עם צידו הימני בצד השמאלי-קדמי של רכב הנתבע, כך שבעצם הוא הספיק לנסוע כברת דרך קצרה וחלף על כל פני רכב הנתבע עד שהגיע לקדמת הרכב.

הגברת נטלי פיליפצוק העידה כי רכב הנתבע היה במרחק של 5-10 מ' לפני פניית הפרסה, כאשר הם החלו לעקוף אותו. הערכה זו מתיישבת עם העובדה כי התובע היה קרוב לרכב הנתבע ופגע בו בחלקו הקדמי.

טענת הנתבע כי נהג רכב התובע היה אמור להיפגע לאורך חזית הרכב, אינה מקובלת עלי, שכן הסטייה של רכב הנתבע החלה כאשר רכב התובע היה קרוב ולא הספיק לחסום את כל דרכו.

עוד טוען הנתבע כי הוא הסיט את ההגה תחילה ימינה ולאחר מכן שמאלה.

אני מקבלת טענה זו ,שכן כדי לפנות פניית פרסה במיוחד כשמדובר ברכב גדול, יש צורך בקשת רחבה ועל כן סטה רכב הנתבע מעט ימינה כדי להרחיב את הקשת לצורך פניית הפרסה. ואולם, האחריות לתאונה רובצת לפתחו של הנתבע, שהחל לפנות פניית פרסה שלא בבטחה. הוא ראה מאחוריו רכב וכנראה הערכתו כי הרכב נמצא במרחק רב ממנו לא היתה נכונה.

רכב התובע התכוון לנסוע ישר, ואילו הנתבע ע"י פניית הפרסה, חסם את דרכו.

גם טענתו של הנתבע לפיה הוא אותת שמאלה, אינה פוטרת אותו מביצוע פניית פרסה בבטחה, שכן על נהג שמבצע פניית פרסה לנקוט בכל אמצעי הזהירות כדי לא לסכן את התנועה שמגיעה הן מאחוריו והן ממולו, לרבות רכב עוקף ואיתות בלבד אינו מספיק.

תקנה 44 (א) לתקנות התעבורה קובעת:

"לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי (להלן – פניית פרסה) אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה או סיכון לעוברי דרך ולא יפנה כאמור..."

כאמור, פקודת התעבורה מטילה את מלוא האחריות על הנהג הפונה פניית פרסה.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה שכנגד, שכן אין לה כל ביסוס ומקבלת את תביעתו של התובע.

לגבי הנזק, יצויין כי התובע מבקש את ההשתתפות העצמית.

לגבי טרחה ועוגמת נפש, איני יכולה להעריך אותה, ואולם אין ספק כי מגיע לתובע הוצאות משפט.